פגישת יעוץ ראשונית לבני זוג המעוניינים לברר פרטים על הליך גישור גירושין וגירושין בכלל.
גישור גירושין הוא בעצם אלטרנטיבה שהחוק מעניק לבני זוג אשר החליטו כי ברצונם להיפרד/ להתגרש. מוסד הגישור מעוגן בחוק בתי המשפט וקובע את זכויות הצדדים וסמכויות המגשר.
בשבילי – גישור בכלל וגישור גירושין בפרט הוא שליחות. בעיניי, שני אנשים אשר אהבו, חלקו חיים משותפים יחד והביאו ילדים לאוויר העולם צריכים גם למצוא את הדרך המכובדת והמכבדת להיפרד זו מזה. אני מוצאת שזה חסר היגיון לחלוטין שמישהו יעניק את הזכות לאדם אחר, מישהו הקרוי שופט או עורך דין במקרים מסוימים, לקבוע מה נכון ולא נכון עבורו ועוד יותר מכך – עבור הילדים שלו. זו הדרך המהירה ביותר, יעילה ביותר, מאוזנת ביותר ובהחלט הזולה ביותר לסיים את הקשר הזוגי. היא מאפשרת תקשורת בין הצדדים ופניה לשלום ולא למלחמה. כי במלחמה, כמו במלחמה – כולם מפסידים.
ויש גם אלמנט פסיכולוגי. מחקרים רבים מראים כי כאשר אדם חותם על הסכם מרצונו החופשי, גם אם התוצאה הסופית לא בהכרח עולה בקנה אחד עם הציפיות אשר היו לו בתחילת הדרך – סבירות גבוהה מאוד שהוא גם יעמוד בסעיפי ההסכם הזה. שכן, התוצאה לא הוכתבה על ידי אף גורם, אין את מי להאשים ואם נעשו וויתורים הרי שהם נעשו לאחר חשיבה מרובה ועל כן – נעשו מתוך הבנה שיש לעשותם.
במהלך הגישור, יגיעו בני הזוג, בעזרתה של המגשרת להחלטות והסכמות אשר ישקפו את מירב האינטרסים של כל אחד מן הצדדים בעת פרידה. גישור הוא בעקרו משא ומתן אשר מטרתו להגיע להסכם שיהווה הסכם הגירושין של הצדדים. ההליך כולו הינו וולונטרי. כל אחד מן הצדדים נמצא בתוך ההליך, כל עוד זה משרת את האינטרסים שלו ויכול לעזוב בכל רגע נתון במידה וההליך לא מתאים לו. למגשרת אין כל סמכות הכרעה בתוך ההליך ופועלה במתן עזרה לשני הצדדים גם יחד, בין במתן רעיונות ובין במתן עזרה במידע אודות המצב בחוק ובפסיקה ובין בהכוונה כוללת לצורך הגעה להסכם שעולה בקנה אחד עם החוק, המוסר וטובת הילדים.
כפי שאמרתי לעיל, גישור מתאים לכולם. הוא הדרך הנכונה והקצרה ביותר להגיע להסכם גירושין שיהיה הנכון ביותר לכל הצדדים ובעיקר נכון עבור הילדים. בכל מקרה, לצורך מענה על שאלה זו אני מנהלת את פגישת ההכרות בה יוכלו הצדדים להתרשם מהמגשרת, כמו גם להבין מהן השאלות איתן מתמודדים אנשים העומדים בפני פרידה ולהלן אפרטן.
הסכם גירושין צריך להכיל הסכמות בארבע עניינים מרכזיים: משמורת הילדים, הסדרי ראייה, מזונות הילדים וחלוקת הרכוש בין הצדדים. בפתח הדברים חשוב לציין, כי למעט בשאלת הרכוש, אין חוק אזרחי החל בנושאים של גירושין. הסמכות הבלעדית לדיון בשאלות של מעמד אישי בין יהודים במדינת ישראל נתונה לרבנות הראשית ולפיכך, הדין החל על עניינים אלה הינו דין ההלכה. להלן אפרוש על קצה המזלג מידע בנושאים אלה:
ישנם שני סוגים עיקריים של משמורת: משמורת יחידנית, בה הורה אחד מתפקד כהורה משמורן ויש בידיו להחליט את כל ההחלטות היומיומיות הנוגעות לטיפול בילדים כולל החובה לחינוכם וסיפוק כל צרכיהם. ההורה האחר, נותר אפוטרופוס במידה שווה על הילדים, ולא ניתן להחליט החלטות מהותיות בחיי הילדים: כגון מעבר למקום מגורים חליפי מרוחק יותר, חינוך אלטרנטיבי לזה שהילדים נטלו בו חלק עד אז וכן הלאה. ההורה השני זכאי להסדרי ראייה עם הילדים. הסדרי הראייה יכולים להיות מצומצמים או נרחבים, הכל כפי שיוסכם בין הצדדים. הסוג הנוסף הינו משמורת משותפת אשר הלגיטימיות שלה הולכת וגדלה במקומותינו. במקרה כזה, שני ההורים במשותף הינם בעלי המשמורת על הילדים. הם חולקים את זמנם עם הילדים במידה שווה ולילדים בעצם יש שני בתים מתוכם הם מנהלים את חייהם. במקרים כאלה, נדרש שיתוף פעולה מלא בין ההורים ומרחק המגורים ביניהם חייב להיות קצר יחסית על מנת לאפשר לילדים לחיות את חייהם משני הבתים גם יחד. בכל מקרה, סוג המשמורת צריך להיקבע על פי טובתם של הילדים בכל מקרה לגופו.
הסדרי ראייה קובעים את פרקי הזמן בהם יבלו הילדים עם ההורה שאינו ההורה המשמורן, או במקרים של משמורת משותפת קובעים בעצם את חלוקת הימים לשהות עם הילדים, בין ההורים. ככלל, ישנה חשיבות רבה, גם בפסיקה, לשמר את קשר רציף וטוב בין הילדים לשני הוריהם והסדרת האחריות הנובעת מהחלוקה כאמור לכל אחד מן ההורים. כאשר שאלת הסדרי הראייה מתגלגלת לפתח דלתו של בית המשפט, הוא זה שמחליט מה יהיו ההסדרים בין ההורים, לעיתים בסיועה של פקידת סעד וכמובן לא תמיד זה עולה בקנה אחד עם רצון ההורים. בתוך הליך גישור יכולים הצדדים ליהנות מגמישות רבה בחלוקת הימים ביניהם וזו יכולה גם לשקף לא רק את טובת הילדים אלא גם את צורכי ההורים בכלל וצורכי עבודתם בפרט. עובדה זו חשובה מאוד כאשר באים לבנות חיים חדשים ונוכח ירידת רמת החיים הנובעת מגירושין.
אמנם אנו חיים במדינת ישראל של שנות ה2000, אבל חוק הנוגע למזונות ילדים – עדין אין….
עם קום המדינה נקבע כי ענייני מעמד אישי של יהודים, יהא בתחום אחריות הרבנות הראשית והדין הרלבנטי לעניינים אלה יהיה דין ההלכה היהודית. מכאן הושטה חובת מזונות על אב הילדים. אמנם "עוצמת החובה" נגזרה מגילם של הילדים, אך עצם החובה התקיימה מכוח ההלכה.
עם השנים, נוצרו בקיעים ביישום ההלכה כאמור ובתי המשפט התוו דרך אחרת לתשלום מזונות, אשר הבחינה, בין היתר, בהוצאות חובה והוצאות נוספות אשר עצם קיומן היה תלוי בהסכמת הצדדים.
"ועדת שיפמן" אשר מונתה לבחון את נושא מזונות הילדים, הוציאה שורה של המלצות ליישום פרקטיקה שונה לחלוקת מזונות ילדים בין ההורים.
בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ, קיבל חלק נכבד ממסקנות הוועדה והחיל אותן על המתדיינים בפניו. עם השנים שחלפו מאז, מירב פסיקות המזונות במדינה, נשענות על מסקנות הוועדה כאמור, כאשר שאלת המזונות לגיל הרך, נותרה בחילוקי דעות.
הליך הגישור, מאפשר להורים להגדיל לעשות ולקחת על עצמם את האחריות לחלוקת מזונות הילדים ולקבוע בעצמם את ערכי גידול ילדיהם ועלותו. בכל מקרה, בתהליך נעבור על מלוא הצרכים והיכולות של הילדים והצדדים עצמם בכדי לגבש את ההסכמות הטובות והנכונות ביותר לכלל המשפחה.
לכאורה, מדובר בשאלה הפשוטה ביותר שיש לדון בה בדרך להסכם גירושין, מסיבה פשוטה – בעניין חלוקת הרכוש, קיים חוק במדינת ישראל. חוק יחסי ממון בין בני זוג החל על זוגות נשואים והלכת השיתוף, החלה לגבי ידועים בציבור. החוק קובע בפשטות כי כל מה שנצבר ונרכש במהלך החיים המשותפים שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, למעט רכוש שהיה שייך למי מהצדדים לפני הנישואין וכן מתנות וירושות אשר נתקבלו לטובתו של צד אחד במהלך החיים המשותפים. לכאורה – פשוט. בפועל, מסתבר שהאפשרויות לפרשנות מרובות, במיוחד בנוגע לירושות ומתנות שהצדדים עשו בהן שימוש במהלך החיים המשותפים.
בכל מקרה, כאמור הגישור מאפשר גמישות רבה ביכולת הצדדים לנווט אל עבר חלוקה אשר תרצה את שניהם במידה המרובה ביותר.
אז אם אתם עומדים בפתחו של ההליך הקשה והכואב הזה של פירוק התא המשפחתי, אתם מוזמנים להתקשר עוד היום ולקבוע פגישת ייעוץ ראשונית ולהיכנס לתוך תהליך שהוא ללא ספק האור בקצה המנהרה החשוכה הזו. מחכה לכם, בצד השני של הקו.