הסכם ממון

למה המושג הזה: הסכם ממון – מעורר כל כך הרבה התנגדויות וקושי בין בני זוג ?

הסכם ממון נועד להסדיר את מערכת היחסים הכלכלית בין שני אנשים המנהלים חיים משותפים (בין אם הם נשואים ובין אם הם ידועים בציבור). ניתן לערוך הסכם ממון, בין לפני חתונה, בין במהלך חיי הנישואין ובין במהלך חיים משותפים לידועים בציבור.

הסכם הממון נועד להגן על רכוש שהיה לצד מסוים טרם החיים המשותפים של הצדדים, או רכוש שנתקבל במהלך החיים המשותפים ושייך לצד אחד בלבד, או לצורך דאגה לעתיד ילדים משותפים או ילדים מנישואים קודמים.

בעצם היותו, הסכם הממון מגדיר חלוקה כלכלית שאינה שוויונית. השכל הישר שלנו – מבין את זה. צד למערכת יחסים, השיג הישגים כלכליים, בין בעבודה קשה או בין שקיבל כספים אלה במתנה מהוריו, והוא מעוניין בעצם להביא לידי ביטוי את חוסר השוויון הכספי הזה. אלא שמן הצד השני עולות שאלות מעולם הרגש. את/ה לא מאמין/נה בי? את/ה חושב/ת שאני רוצה להיות איתך רק בשביל הכסף? נראה לך שאם חלילה ניפרד אני ארצה משהו מהכסף שלך? ואף גרוע מזה – את/ה חושב/ת שנתגרש??? הניסיון לגשר בין רגש להיגיון אינו בהכרח קל או מובן מאליו. שני אנשים מתחילים את מסע חייהם המשותף ובעצם מסדירים מצב של פרידה. אלא שחשוב להבין שלא מדובר בהפרדה כלכלית הנוגעת למהלך החיים המשותפים. כפי שיפורט בהמשך, הרכוש והכספים שיצברו במהלך החיים המשותפים שייכים לשני הצדדים במידה שווה, ללא כל קשר לרמת ההכנסה שלהם. והאמת צריכה להיאמר: לא. אף אחד לא מתחתן במחשבה שיום אחד יתגרש. אבל הסטטיסטיקה לגירושין והחיים במדינת ישראל ובכלל, זוגיות בשנות ה2000, כמו כל תחום אחר, קשה הרבה יותר. ההסכם הזה, לא נועד ללוות את החיים המשותפים. למעשה, אין לו כל תפקיד במהלך החיים המשותפים והוא לא יקבע את סדר היום המשפחתי. הוא נועד להתחבא במגירה ולשמש את הצדדים אך ורק במקרה בו חלילה הם ייפרדו.

חשוב לציין שבהיעדר הסכם ממון, יחול על נשואים חוק יחסי ממון בין בני זוג ועל ידועים בציבור, הלכה משפטית הנקראת: "הלכת השיתוף". על ידי עריכת הסכם ממון בעצם נוטלים לידיהם הצדדים את החירות להחליט מה הכי נכון עבורם הן בהווה והן במבט לעתיד. לעיתים, הקבוע בחוק, אינו עולה בקנה אחד עם רצון הצדדים לתכנון עתידם.

כך למשל, עסק הרשום על שם מי מהצדדים ואין הצדדים רוצים לייצר מצב בו במקרה של חלילה פרידה ביניהם, העסק ייאלץ להימכר או יפשוט רגל. או דוגמא נוספת רווחת הינה כספים השייכים לקטגוריה של תגמולים, קרנות פנסיה, קופות גמל וכן הלאה, אשר הצדדים לאו דווקא מעוניינים לפתוח במקרה של פרידה או להתחשבן עליהם. לחילופין, מקרים בהם לאחד מהצדדים יש רכוש אשר רכש לפני החיים המשותפים אולם כנגד הרכוש הזה עדין עומד חוב של הלוואה, בין אם משכנתא ובין אחרת.

פעמים רבות אני נתקלת במתחים ואי נעימויות העולים בין בני זוג אשר חולמים על עתיד משותף וצריכים להידבר בעצם, על מה קורה במצב של פרידה. המילים: הסכם ממון, מטילות צל על האופטימיות והאהבה ואף על האמונה בצדקת הדרך. תחושה שהצד שהעלה את הרעיון לערוך הסכם כזה, לא באמת מאמין בדרך המשותפת. אפילו עלבון.

קשה לדבר אל ההיגיון, כאשר הוא נאבק אל מול הרגש והעלבון. קשה לבני זוג מאוהבים לחשוב שאולי יום אחד יחסיהם יעלו על שרטון. קשה לחשוב שהסטטיסטיקה של ריבוי מקרי הגירושין במדינת ישראל, תגיע גם אלינו. אבל יש לזכור שהסכם ממון הוגן, חכם ונכון, בהחלט יכול גם להגן על שני הצדדים וגם למנוע מלחמות קשות, כואבות, מיותרות וגם יקרות – בעתיד.