כתיבה ועריכת צוואה
רובנו מרגישים תחושת אי נוחות קלה או גדולה כאשר אנחנו שומעים את המילה צוואה, בטח ובטח בהקשר שלנו. צוואה היא מסוג הדברים שתמיד אפשר לדחות למחר.
אבל חשוב מאוד להבין שבמקרים בהם אין לאדם צוואה, בעצם – יש לו צוואה. הצוואה המוכתבת לו – או יותר נכון ליקיריו – היא חוק הירושה. חוק זה מניח חלוקה על פי חלופות רלבנטיות לכל מיני מצבים משפחתיים. ישנם מעטים אשר חלוקה כזו (כפי שתפורט בהמשך), מתאימה להם. אבל לרובנו, היא אינה מתאימה כלל ואף אינה עולה בקנה אחד עם רצוננו.
צוואה זה לא רק לאנשים מבוגרים ולא רק לאנשים חולים ולא רק לאנשים גרושים ולא רק לאנשים חד הוריים. צוואה זה לכולם. לכן, אם החלוקה על פי חוק הירושה אינה מתאימה לכם, הזמן לערוך אותה הוא עכשיו.
התירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו על מנת להימנע מהתמודדות עם המסמך הכל כך חשוב הזה יכולים לנוע בין: מה פתאום עכשיו? זה יביא לי מזל רע, דרך האמונה שמה שכתוב בחוק מגן עלינו ומשרת די הצורך את האינטרסים שלנו ועד – "אחרי המבול".
החוק, אינו משרת די הצורך או בכלל את האינטרסים והרצונות של רובנו וה"מבול" אם ירד, ירד על האנשים היקרים לנו מכל בעולם הזה. אי עריכת צוואה עשויה לייצר אבסורדים עצובים מאוד לאנשים הקרובים לנו. כולנו מאמינים שאנו מגדלים ילדים לתפארת, שכולם מבינים שהמורשת שלנו צריכה להגיע למי שזה מגיע לו, אבל ריבוי מקרי ההתדיינויות המשפטיות בנושא הזה – מעיד כנראה שלא כך הם פני הדברים.
עריכת צוואה אמנם מצריכה חשיבה על הדרך בה היינו רוצים לחלק את אשר צברנו במהלך חיינו, בין בעבודה קשה או מזל גדול, אבל לצורך עריכתה נדרשת פגישה יחידה וחתימה על מסמך ברור, קצר ומדויק.
אנחנו עורכים צוואות מפורטות, מדויקות אשר עומדות במבחן הזמן ובמחירים שפויים להפליא אשר מתאימים לכל כיס. צרו עוד היום קשר לקבלת פרטים נוספים.
וכפי שהבטחתי, להלן עיקרי חלוקת הירושה על פי חוק הירושה, ולאחריה – אז מה זה אומר ת'כלס?
יורשים מבני המשפחה, על פי חוק (בהיעדר צוואה)
בן זוגו של המוריש בעת מותו
ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו של המוריש וצאצאיהם (קרי, אחיו של המוריש) והורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
זכות הירושה של בן זוג (בהיעדר צוואה)
המיטלטלין שהותיר אחריו המוריש אשר שייכים על פי המקובל והנסיבות למשק הבית המשותף.
אם הותיר אחריו המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – מחצית מרכושו של המוריש.
אם לא הותיר אחריו המוריש ילדים או צאצאיהם – אם הותיר אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים – זכאי בן הזוג לשני שלישים. במקרה זה, אם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עימו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, ייטול בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה ויחלוק עם יתר היורשים בסעיף זה, על פי יחס של שני שלישים אליו ושליש אל האחרים.
בן הזוג יורש את העיזבון כולו רק במידה ואין בנמצא אף אחד מן הקרובים המופיעים לעיל.
החוק אף מציין איזה סוג של קירבה גובר על סוג אחר וכן הלאה.
אז מה זה אומר ? נקודות למחשבה:
- אדם שיש לו בן זוג וילדים – כל הרכוש המשותף לבני הזוג, נחלק בין בן הזוג והילדים. כך לגבי כספים בחשבון הבנק שלא ניתן להשתמש בהם גם לא לטובת גידול ילדים קטינים, דירת מגורים משותפת אשר לא בנקל ניתן למוכרה ולהחליפה באחרת מאחר וזה צריך לעלות בקנה אחד עם טובת הקטינים שכעת 25% מן הכספים או הדירה שייכים להם…
- במידה ואין ילדים – בן הזוג עדין אינו יורש את כל רכושו של בן זוגו. השותפים שלו הם הוריו של המוריש או בהיעדרם – אחיו של המוריש. וזה – עבור דירת מגורים אשר בני הזוג עמלו כל חייהם עבורה…
- במקרים של חד הוריים או גרושים – יש לקבוע מי יהיה האפוטרופוס על רכושו של ההורה.
Array